ראיון אישי עם שירן שהרבני לרגל הקרנת הבכורה של הסרט: זֶבְּרוֹת בפסטיבל הסרטים בחיפה.
ביום היא מלהקת לסדרות ופרסומות בערב יוצרת וכותבת. בשבוע הקרוב, בפסטיבל הסרטים בחיפה יוקרן סרטה הראשון. קבלו את שירן שהרבני, איתנו כבר 3 שנים ואיזה קטע שאנחנו נפגשות רגע לפני שעולה לאוויר הקרנת הבכורה של הסרט שלה בפסטיבל הסרטים בחיפה - זברות.
חדר משלה או איך הגעת למעיין?
הייתי אחרי שבע שנים של אימהות אינטנסיבית וחיפשתי מערה להניח את עצמי בתוכה וללקק את הפצעים. שוטטנו ברחוב לשאול אולי יש פה איזה חדר שאוכל לשבת ולכתוב בו ופגשנו את ברק שם טוב, הנגר. נס משמיים שברק ראה אותי לעומק והציעה לי חצי קראוון בקצה הרחוב. בימים הראשונים הייתי יושבת שעות, בוהה בחלון, מציירת על הקירות, אוספת את כל השברים. מנסה להזכר מי אני. בשבילי כל ההתרחשות ברחוב, הקדיחות, הניסורים, השיופים והשהות בקרבת כל עבודת הכפיים מסביב, עבדו מעולה לתהליך הכתיבה שלי. כמה שיותר רועש ומונוטוני ככה אני מצליחה לכתוב יותר טוב.
כתיבה מבחינתי זה הכלי הכי משמעותי שיש לי. את כל הפלונטרים שלי בחיים פתרתי דרך הכתיבה. לפני שנתיים האהבה לסיפורים ולאנשים התכנסה לסדנת כתיבה ופתחתי את ״לכתוב בלי לחשוב״ - סדנת כתיבה אישית בגוף ראשון, על דברים שקרו באמת. הסדנא מתקיימת ב"מוזיאון הקרטון" של לולה שעצם ההתרחשות שלה במקום כל כך מעורר השראה, מוליד טקסטים מטורפים. לשמחתי הרבה גם לא מעט אמנים מהרחוב השתתפו כבר בסדנא. בסופו של דבר, כתיבה זה פורנו של הנפש, לא יעזור כלום. זאת האומנות הכי חשופה שיש, איך שלא תהפכו את זה. הסדנה מאד מובנית: 8 מפגשים, 3 שעות בכל שבוע עם שיעורי בית.
״כתיבה זו האמנות הכי חשופה שיש״
ספרי לנו על זברות?
למדתי קולנוע בסם שפיגל, את התסריט של זברות כתבתי שם וכבר אז אבי נשר אמר לי - את תצלמי אותו. אל תחכי לקרנות. המחשבה לא עזבה אותי, הדמויות חיו בתוכי כל הזמן הזה, האמת הם חיות בתוכי מאז כיתה ה׳, זה סיפור אישי על חברות. לאורך השנים, ניסיתי להגיש לקרנות ולא קיבלתי כסף, והתמונה של שלוש זברות המשיכה להסתכל עליי ולהצהיב על הקיר. אבל בזכות המקום, תרתי משמע, שברק נתן לי, נפתח לי גם מקום בלב. חזרה לי ההשראה, התעופה והרצון להמשיך לכתוב ולכתוב.
לא תראי אותי עכשיו ממליצה לכולם "לכו עם החלום שלכם". אני לא ממליצה לאף אחד להוציא סרט בצורה עצמאית, זה מאוד מאוד קשוח. אלא אם כן- הגעתם לנקודה שאני הייתי בה, שזה להיות או לחדול. והאמת היא שפשוט צריך לדעת גם עם מי להתחתן. לארז בעלי יש המון אומץ, שלי אין. היו רגעים שרציתי לבטל את הכל וארז כל הזמן אמר לי, אני עושה את הסרט.
״כשמישהו מאמין בך ככה, את לא יכולה שלא להאמין״
אחרי שהשקענו וצילמנו קיבלנו מימון מקרן רבינוביץ, מפעל הפיס וקרן ערבה. הסרט התקבל לתחרות הרישמית של הפסטיבל הבינלאומי לסרטים חיפה, לתחרות הרישמית של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ירושלים ונבחר להיות הסרט הפותח של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בערבה. פתאום שלוש דמויות שהיו קיימות רק בראש שלי במשך שנים, מקבלות תוקף בעולם שלא קשור אליי.
על הסרט
זברות הוא סרט מסע התבגרות של נערה. הסרט מספר על שלושה חברי ילדות ממושב מרוחק בצפון המחליטים לברוח כל אחד מביתו ולצאת בטרמפים לעבר מסיבת תחפושות במדבר. בדרך, בין תחנות דלק שוממות, אכסניות נטושות ולילות בלי שינה, מתחילה לחלחל בשלושתם ההבנה שזו הפעם האחרונה שיהיו ככה, רק הם, בלי תוכנית ובלי מחויבות. בניסיון לסחוט עוד רגע אחד של חופש ונעורים, האהבה עולה על גדותיה ומתחילה לאיים על הדבר היחיד שהיו בטוחים שלעולם לא יאבדו.
תמונות מהסרט:
רגע לפני סיום, האם יש לך טיפ לאמנים ואמניות בתחילת הדרך –
קודם כל לא להקשיב לטיפים, כולל לא לזה. ובגדול אל תנסו לעשות את מה שנראה לכם "שיעבוד", או "שיימצא חן" או "שיימכור" תעשו את מה שאתם הייתם רוצים לראות, לקרוא או לחוות. תהיו הכי קטנים והכי ספציפיים שיש. ככל שתהיה יותר איזוטריים, ככה תהיו יותר אוניברסליים.
תגובות