ראיון עם נעמיקה - ללכת בעקבות הטבע והאור

מה שמוביל אותה בקריירה האומנותית שלה היא פעולת ההקשבה העצמית והשליחות שקיבלה על עצמה דרך החיבור שלה לטבע - לחבר אנשים לאור הקיים בהם.  

המדיום משתנה, בין אם דרך צורות גיאומטריות כתכשיטים ,כתיבה ויצירת מוזיקה או ציורים בוטנים.

נעמיקה באה להשיב את התמימות למבוגרים ולשמור את התום אצל הילדים.

הטבע הוא אורה ועורה.

תעודת זהות:

שם העסק: נעמיקה - אמנית רב תחומית היוצרת ציורים, תכשיטים ומוזיקה עבור התפתחות תודעתית של אנשים.

נעמה בסטודיו

המטרה שלי זה לשמור על הטבע וכדי לשמור על הטבע הבנתי שאני צריכה לגרום לאנשים לאהוב את עצמם. כשמישהו אוהב את עצמו היא או הוא בפניות ליופי ,זה לא רק מקבל את מה שיש מסביבו, אלא  נמצא בהתמקדות ביופי והרמוניה של השלם– שזו האנטיתזה של מלחמה.

איך הכל התחיל?

מאז ומעולם הטבע היא בת ברית שלי ואני באה להיות הקול שלה ושל אלו שאין להם קול אנושי אך הינם שותפים שווים שלנו פה על הפלנטה.

גרתי בהרדוף שם עשיתי שנת מבוא לאנתרופוסופיה ונפתח אצלי מחדש כל המקום של האומנות, תמיד ציירתי ויצרתי אבל לא יותר מידי - כי למה לי ליצור עוד זבל בעולם שיש בו כלכך הרבה לכלוך. בשנת המבוא הכל קיבל מימד עם משמעות ועומק שלא הכרתי לפני כן ובסוף שנה הציעו לי להשתתף בסדנה של ריפוי אדמה

(גיאומנטיקה - מרקו פוגצניק) שם נאמר לי שזו סדנה שמלמדת ׳איך לדבר עם עצים׳ כבר הגעתי אז זרמתי... כך גיליתי שאני מדברת את השפה הזו שוטף.

זו בעצם טכניקה מאוד פשוטה ורחבה של איך להרגיש את ערוצי חשמל באדמה (אנרגיה) ולכל ממלכה יש שפה קצת שונה שמתחברת באופן מופלא לכדי שפה שלמה. 

בסוף הסדנה ״ירד״ אליי הסמל הראשון מבין רבים ביחד עם הידיעה של איך ובמה הוא תומך, הכנתי לעצמי ואחר כך למשפחה (ככה עברתי משבלולים ונוצות לתכשיטי כסף וזהב).

תוך שלושה חודשים, חברת אלעל יצרה איתי קשר והתחלתי למכור בדיוטי פרי את הסמל שפותח את הלבבות ואת תדר האהבה.

מרוח לחומר - סדרת התכשיטים

ואז פתחתי עסק עם שני עיצובים ובעזרת מיזם של בנק הפועלים לעסקים קטנים קיבלתי הלוואה. פתחתי אתר ולאט לאט יצרתי את כל הסמלים שתיקשרתי. 

התכשיטים נמכרו במוזיאון התפוצות בתל אביב ובמוזיאון מנחם בגין בירושלים.

באיזשהו שלב גם לכל מיני אנשי מפתח כאלו ואחרים. 

התחלתי לקבל מכתבים מאנשים מכל העולם איך התכשיט והדרך איתו תומכת בתהליך הנפשי שלהם.

כתבה לי מישהי שבדיוק התאלמנה על הכוחות שגילתה בתוכה, מישהי שחלתה בסרטן (והחלימה) ואיך זה תמך בה במסע ההחלמה שלה, אחרת כתבה שהיא חייבת את זה ומאז חייה התהפכו לטובה.

השילוב של גיאומטריה, כוונה ומתכות מוליכות פשוט עובד. את שומעת את עצמך טוב יותר שאת נושאת אותן או מתבוננת בהן, קולך והרגש הפנימי נעשים צלולים יותר. 

אז למה הפסקת?

נכנס המקום של הכסף מול האמנות וראיתי שזה מתחיל להוציא את העונג שב״ להיות בשירות״ והפך אותי ל״צריכה שיקנו ממני״ וזה פשוט לא עובד.

חזרתי למקור שלי שהיה לעבוד עם אדמה - התחלתי להתמקצע וללמד ובשלב שמרחתי טיח אדמה על הקירות שלי הבנתי שאני צריכה לעבור למדבר וככה הגעתי למצפה רמון. שם המשכתי עם התכשיטים על אש ממש קטנה והתחלתי ללמד פיסול באדמה וחזרתי לצייר. מהר מאד הבנתי שהכל שם זה סביב מוזיקה, אמנות ואוכל ושזו קרקע מאוד פוריה לחקירה ומציאת שפה חדשה. 

מחברת בעיצוב נעמיקה

איך התחלת ליצור במדיום אחר ?

מצפה רמון הרגישה לי כמו הפופיק של כדור הארץ – כמות ההשראה לא מפסיקה לזרום בה, כמו שלייה שמזינה עובר.

היו סביבי כל כך הרבה מוזיקאים מוכשרים, כל כך הרבה הופעות מעולות בלי הפסקה ועם המון חופש אקספרמנטאלי גם בבמות פתוחות.

יום אחד הוצאתי את הדפים מהמגירה והתחלתי לחפש את האקורדים לשיר שהתחלתי לכתוב כמה שנים

קודם לכן, חבר עזר לי לעלות וניגן בבמה הפתוחה את השירים שלי, עפתי על היכולת לעלות על במה ולהעביר מסרים בצורה של שיר וטקסטים.

ואז הגיעה הקורונה..

דוקא תקופת הקורונה ממש פתחה לי אפשרויות - תמיד ציירתי אבל אף פעם לא עניין אותי לצייר ריאליסטי, ידעתי שאני יכולה אבל לא התחברתי לקונספט… עד שהייתי תקועה בבית.

עשיתי סדנת אונליין של ציור בוטניקה ריאליסטית ובלי הרבה תשומת לב יצא לי משהו ממש מעפן. הסתכלתי על תוצאות האחרים בקורס הם עשו דברים מהממים אז אמרתי לעצמי - די נעמה, עכשיו תעשי לפי ההוראות ותני מעצמך, תשקיעי!

וכך קרה - נפתח עולם בפניי שנהיה המראה שלי - חלק מרתק מתהליך הציור הריאליסטי שלא ראיתי קודם הוא שבעקבות זה נפתח עולמי לעומקים. אובייקט עובר דרך המסננת הנפשית שלי ובעצם אני מוציאה את זה דרך הפילטר שלי לעולם - כמו פילטרים באייפון רק של נעמיקה. 

״הכי חשוב בציור זה לבחור את הצבעים והרפרנס הנכון וזה היינו אך כמשל החיים, זה נותן קונטרה לחיים האישיים"

מציור לציור איתגרתי את עצמי, בחרתי במשהו שמעולם לא ציירתי או שחשבתי שיהיה לי מאוד מאתגר (לא שובר) אז מפרח עברתי לפרפר, לשועל Mr .Fox (שזה בעצם הכלב שלי) את כל האהבה שלי אליו שפכתי לציור.

ככה גם הגדלתי את הגודל של הציורים ומתוך הדבר הבנתי שאני רוצה להתמקד באובייקט אחד ולתת לו את כל הערצה ובמה - כי כמה אפשר להעריץ בני אדם - שרק מחפשים את הטבע הפראי האמיתי שלהם.

מר שועל

רגע, אני רוצה שתעשי לי סדר..מהרדוף הגעת למצפה רמון אבל את הראיון הזה אנחנו עושות במעיין צבי...? 

כן, ציירתי מלא, כל עולמי נהפך לציור - וגם עשיתי שם תערוכות ויום אחד עלה בי צורך אדיר לצייר צב ים ענק והבנתי שאני רוצה לעבור לגור ליד הים ( כמו האדמה שמרחתי על הקיר לפני כן ).

עברתי לחוף כרמל וחיפשתי סטודיו פה שלא היה אבל נפתחה האופציה לעשות פה תערוכה אז הבאתי את הקולקציה שלי של ״הטבע היא אֿֿ\עורי״ .

אני הייתי התערוכה השנייה של המעיין.

שנתיים אחרי נכנסתי פה למתחם ומאז יצא לי שוב לעשות פה תערוכה ולהופיע. אני קרוב לשנה פה והאפשרויות שהמקום נותן יחד עם הקירבה לים וסביבה של עוד יוצרים מאוד תומכת ביצירה.

היום אני גם עובדת על slow mail club  שזה מנויי חודשי שאני שולחת לאנשים באופן קבוע בתחילת החודש שתי גלויות ומלל הם תומכים בי ואני שמחה לחלוק ולשלוח להם הדפסים של עבודות חדשות בתור התומכים ההדוקים שלי.

רגע לפני סיום, האם יש איזה טיפ לתת מניסיונך להמשך הדרך?

אני מרגישה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש גוון אחר וכל אחד רואה את העולם בצורה אחרת ומישהו שבוהק, שמאיר את האור, זה נותן השראה לאחרים לבהוק ולכן אני באמת פשוט ממליצה לעשות ולא לפחד ממה יגידו, מי שצריך לראות את הדברים שלכם ולקבל מזה - יקבל הרבה השראה. 

״מה שחשוב זו הכוונה הראשונית של מאיפה עושים את הדבר – כשיש לי כוונה מחודדת ומכוונת להטיב אז הדברים הרבה יותר נוסקים ופורשים כנפיים מאשר שאני עושה משהו רק בשביל עצמי – שזה גם בסדר.״ 

החלום שלי שכל ילדי ישראל יחשפו לציורים שלי - לשמור על התום שלהם ולהשיב את התום למבוגרים

להמשיך את העשייה הרב תחומית שלי- להפוך את הסמלים לפסלים ותכשיטי קיר 

ולסיים אלבום של שירים של כמה שנים

מוזמנים לקפוץ לבקר בסטודיו של נעמיקה, עדיף בתיאום מראש.

ולבקר באתר www.naamika.com