אזור התעשייה המתחדש במעיין צבי, מהווה מצע פורה ליצירה המערבת שימושים מתחומים ובמדיות שונות. זהו הפרק הרביעי בסדרת ראיונות אישיים עם האמנים והיוצרות באיזור הבוחרים.ות - לחשוב מחדש כדי ליצור מחודש.
הפעם קפצנו לבקר בבית הזכוכית של איולה
תעודת זהות
שם העסק: בית הזכוכית של איולה / Ayula Glass House
מומחיות: ניפוח זכוכית, מיצגים, סדנאות ניפוח לארגונים ופרטיים.
תקשיבי עם שם כזה אני חייבת להבין יותר..
עבור הקוראים, בואי נעשה הכרות קצרה, איך הכל התחיל?
לפני שנתיים וחצי בערך הייתי בבית משפט עם השותפים שלי מהסטודיו הקודם. הייתי צריכה לקחת החלטה אם לקנות את החלק שלהם או למכור את החלק שלי, הייתי די בטוחה שאקנה את החלק של השותפים.
3 ימים לפני הדיון באתי לפה לבקר את לולה ממוזיאון הקרטון וככה עשינו סיבוב, לא הכרתי את המקום לפני.. אבל היה לי חלום לילה לפני, משהו מיסטי מוזר כזה.
בדיוק שניר עבר והמשכתי איתו את הסיבוב, עוברת פה, במקום שהוא עכשיו הסטודיו שלי, ומסתכלת על מוסך די שבור, ואומרת לו, נראה לי שזה מקום ממש בשבילי.
הוא הסתכל עלי בעיניים גדולות ואמר שזה קטע, כי לפני כמה דקות הבעלים אמר שהוא עובר למקום אחר והמקום מתפנה.
הבנתי שזה משמיים ושזה המקום שלי.
עברתי עם זה הרבה גלגולים אבל אחרי 9 שנים שאני גרה בחוף הכרמל ונסיון רב בהפקה ידעתי שאני רוצה ליצור מקום מפגש מקומי, כי חסר באיזור מקום לתרבות, אנשים חיפשו לצרוך תרבות, הופעות ואינטראקציות חברתיות.
חלמתי ליצור מגרש משחקים, ספייס שאפשר לעשות בו מה שרוצים.
מה פירוש השם ayula glass house ? (בית הזכוכית של איולה)
אני קודם כל אומנית ניפוח זכוכית ורציתי שיהיה לי מקום שיהיה הסטודיו לזכוכית שלי אבל גם בית, מקום מפגש וזה בדיוק מה שעשיתי פה בשנה הראשונה - ארועי תרבות, הופעות חיות, במה לאומנים, אירועים עם פסלים, אומנות בלייב, מופעי מחול, כל מיני. בעיקר ארועים עם השראה.
הייתי בפריחה.
איולה תמיד בעשייה ויצירה, תוך חודשיים הייתה תנועה מטורפת מכל מקום בארץ ותוך כמה חודשים עברו אצלה עשרות אלפי אנשים.
אפשר להגיד שאת הצלחה ענקית!
כן, זו הייתה הצלחה ענקית, אבל פחות משנה אחרי שפתחתי הגיע ה 7.10 והכל נעצר
מאות אלפי שקלים – ברקס על הכל.
ממקום לאירועים – לחמ״ל תמיכה.
מה 8.10 המקום הפך לחמ״ל – אופרציה מטורפת. הבנתי שאני רוצה לנצל את הספייס למשהו עם השפעה, אז בהתחלה עשינו חמ״ל אוכל, 1000 מנות ביום, אחרי שבועיים נפגשתי עם חבר הרבליסט שרצה להקים פרויקט התנדבותי – פורמולות שעוזרות לשינה, לחרדה ולמצב הנפשי עבור מפונים, מילואימניקים וחברים.ות מהנובה.
במשך כמה חודשים, המקום נהיה safe zone, המון א.נשים הגיעו להתנדב, הרבליסטים, מטפלים, צוות לוגיסטיקה שלם שהסיע את הפורמולות לכל מתחמי הנובה בארץ ולכל המלונות בים המלח ובאילת.
הפידבקים היו וואו, זה היה מאד מרגש וממלא.
אחרי כמה חודשים הרגשתי שאני חייבת לעצור לרגע את כל ההתנדבות, ושאני חייבת לשקם את הסטודיו כי לא קיבלתי כסף מהמדינה והבנתי שאני חייבת לעבוד.
התחלנו לעשות אירועים בעלות נמוכה כדי לאפשר לפרוייקט לפעול ולמרות שלא הייתי אמורה לעשות פה אירועים כאלה הבנתי שבכל זאת חשוב שאעשה את זה.
קלטתי שמילואימניקים, מפונים, מתנדבים, המפונים מהצפון ובעיקר מאיזור עמק החולה, אימצו את המקום והסטודיו שלי בעצם הפך למקום מפגש בין עזה ללבנון. אבל התחילו בעיות עם המשטרה, כי זה לא באמת חוקי ובלי תמיכה מהמדינה, מהמועצה בשילוב עם המצב הפסקתי את ארועי ההתנדבות.
לפעמים סטירה מכיוון אחד, מנתבת אותך למקום אחר
איך יוצאים ממצב כזה של אי – ודאות כשאת בכלל עדיין באבל?
היה לי איזה רגע שראיתי פרסום על פסטיבל הוויסקי באקספו בתל אביב וחבר המליץ.
תוך יומיים של טירלול ניפחתי בטירוף והגשתי עיצוב מרשים לדוכן.
זה נתן לי כח חזרה לחזור ליצירה. לחזור לחיים, לחזור למהות.
משם נוצר פרויקט משותף עם מזקקת גולני, דוד, איש מיוחד, מייקר בגולן שהמשיך על אף המצב לייצר ולזקק וויסקי בגולן ביקש ממני לייצר דיקאנטרים (כלי עם שטח לאוורור וחידרור שדורש ניפוח ברמה גבוהה) לארוע עשור לזיקוק החבית הראשונה של הוויסקי.
זה היה שיתוף פעולה מרגש.
ופנינו לעוד.
את גם מפיקה וגם אומנית וגם מייקרית וגם עושה סדנאות פרטיות בימי גיבוש, יכולה לספר לי על סדנה כזו?
אני בין היחידות בארץ ואולי גם בעולם שמעבירה סדנאות ניפוח משלב הזכוכית הנוזלית כי אני רוצה להנגיש את החומר האלכימי הזה מ א- ת.
אנשים אשכרה מגיעים ויוצרים כלי מאפס ומייצרים אותו מזכוכית נוזלית. בוחרים את הצבע, הדפוס, הצורה וזה חוויה מאד מיוחדת. יש לי כל מיני סוגים של פעילויות.
יש הגבלה מאיזה גיל אפשר להתעסק עם זכוכית לוהטת?
מגיל 5 ועד 100, העברתי סדנה למעצבת של 'דולצ׳ה וגאבנה' והיא היתה בת 91, היא היתה בטירוף מהחשיפה לחומר.
כדי לנפח זכוכית דרושה עבודת צוות – זו יצירה משותפת שתלויים אחת בשניה.
אם זו קבוצה גדולה – 60 איש זה מופע אינטראקטיבי
ואם 20 וקצת אנשים אז אפשר סדנה פרטית
מה שמלהיב באיזור התעשייה פה זה כשמגיעה אלי קבוצה גדולה אני עושה שיתוף פעולה עם השכנים שלי. חלק אצלי וחלק בפעילות של אחד מהסטודיו השכנים שלי. וזה ממש מגניב.
ובואי נדבר על המיקום - אין מקומות כאלה וזה מאד ייחודי. חוף הכרמל זה לא כמו במרכז. יש פה חניה בשפע, אין פקקים, יש חוויה.
באיזור תעשייה שקרוב לטבע תמצאו חלל אירוח שהוא על שדה פתוח שפונה לנוף הכרמל, זה הקסם של המקום. כל מי שבא לפה פעם ראשונה נדהם ואומר, ״איך לא הכרנו אותו קודם?״ איזה מקום מהמם.
הנאים השכנים בעינך?
כל בעלי העסקים פה תמיד עסוקים אבל אם אבקש עזרה תמיד יש יד עוזרת או אוזן קשבת, זה לא רק שכנים, זה חברים וקהילה
ובכלל, להיות חלק מחבורה יוצרת זה מפרה ונותן חשק. אם אני צריכה רגע לשוחח על קפה, אם צריכה חתיכת עץ, השלמה של משהו מברזל.
יש אווירה טובה ועזרה הדדית וזה ממש מורגש.
מגיעה משאית עם חומר כבד – מי פנוי לעזור לפרוק.
יש לי שאריות זכוכיות צבעוניות שאני לא צריכה– הקרמיקאית לוקחת את זה לגלזורה שלה
צריכה מגש עם עץ או רגליים אז עדיאל נותן לי רגליים
כל מה שצריך אינהאוס in house
ככה אמנים צריכים לחיות
גילדות, כמו פעם.
מה מבחינתך הייחודיות שאת מוצאת פה באיזור התעשייה?
שימוש חוזר. ברמת החומר, הראייה והעשייה – מהקטן לגדול.
אני מהמנפחות היחידות בעולם שממחזרות את הזכוכית של עצמי – מאות קילואים! ובכלל, אנחנו משתמשים כל הזמן בחומרים אחד של השני זה מעגלי - אני עוזרת לו, הוא עוזר לה, היא עוזרת הלאה – זה מעגלי לגמרי! זבל של מישהו אחד הוא הזהב שלי, יש פה ניצול של חומרי גלם, זה חוסך עלויות בחומר, בכלכלה, מקומי. דבר מדהים שקורה .
תנאי הקבלה פה הם לב פתוח, מנטליות של נדיבות. אנשים של ביחד שרוצים לאכול ביחד ארוחת צהרים ולעזור.
אני רואה שמישהו מחפש משהו מאיזשהו חומר, אני יודעת לחבר, להמליץ, אם מישהו רוצה סדנה ומשהו לא מסתדר מעבירה את זה הלאה. יש כאן דאגה אחד לשני וגם זה משהו מקיים. זה אושר.
בתור יוצרת אני מנסה להקפיד לעשות משהו שאני אוהבת בתקווה שזה יביא איתו גם כיוונים של פרנסה ועשייה. להיות אומן בארון – זה לא!
על מה את עובדת עכשיו?
יש בי צד אומנותי וצד כלכלי, אני חייבת להמשיך להיות באינרציה והפנטזיה שלי בתוך מנפחת זכוכית ויוצרת זה לשתף פעולה עם אדריכלים, ביג סקייל, פסלים גדולים, זו התשוקה שלי.
עכשיו למשל אני עובדת על מייצג שהוא גוף תאורה, שנדלייר מודרני, מלא צורות פוליגוניות, תבניות לניפוח ביחד עם שותף שמייצר את התבניות ואני מייצרת 3 סוגים של צורות וזה נראה כמו קריסטלים.
הכוונה לייצר פיס תקרה עם תאורה, חלק עם תנועה וסאונד, ואז אעשה התאמות לפי ההזמנה – אם זה לפסטיבל או ללובי של בית מלון.
מקווה שיהיה לזה בית.
כמה מילות סיכום?
כן, יש לי אמירה לקהילות באזור, חוף הכרמל, זכרון יעקב, בנימינה והסביבה – כל מי שמכיר את המקום, תתמכוֿ בנו, בואו לצרוך אומנות, לרכוש מאמנים מקומיים, יש מישהי שכל פעם שהיא צריכה מתנה היא באה אלי, כי היא מחפשת עבודת יד וכשהיא באה לפה היא עפה.
זוהי קריאה לאנשי האזור, כולנו מקומיים. בואו לסדנאות, ספרו הלאה, תעשו עוקב באינסטגרם, תתמכו ביצירה מקומית, כנסו לאתר, יש חנות ומידע מפורט על הסדנאות.
הכי חשוב תעבירו הלאה.
בואו לנפח!
ואם אתם חלק מחברה בואו ליום כיף עם הצוות, יהיה כיף.
שעות פתיחה:
אינסטגרם - https://www.instagram.com/ayulaglass/
למידע על סדנאות קרובות וגלריית המוצרים - https://www.ayulaglass.com/
Comentarios