עבודות צורפות בעבודת יד בסגנון פאנק רוק אלגנטי

ציור פיגורטיבי נוטה להפשטה.

My current body of work encompasses several different styles and media.

I began working with charcoal ten years ago, and quickly felt a connection for its capacity to communicate the more raw elements of human nature. For me, charcoal serves as the perfect primal medium for my imaginal investigations into the body’s relationship with longing, memory, exile, and eros. Through its shades and textures, I pull at space and light to bring the viewer into an embodied experience as witness.

Having worked for over a decade with charcoal, I realized that I needed a new space to explore whatever can alchemize the thicker manifestations of the energies I explore through the shadows of charcoal. Something within me had shifted, and the medium needed to shift along with it. I desired a medium and form that felt both ancient and familiar, simple and potent. And so, I began working with black and white paint to create what I call my “Talisman” works. Inspired by cave paintings, hieroglyphs, magick, and astrology, this body of work is meant to transform the spirit. Whereas my charcoal pieces function more on the level of raw feeling and witnessing, I seek for these pieces to work more on the level of prayer and magick.

As to how all of this relates to the possibility of a solo exhibition at HaMaayan, I’m beginning to do research for a body of work that expands on what I’ve explored thus far. Much of my recent work was executed by necessity in small spaces, inviting me to create works of a more intimate size. In the exhibition for HaMaayan, I would create larger works on canvas with charcoal and paint, expanding into the field of color. Some works will also be on flat stones gathered from the Arava. I want these new works to be a synthesis, incorporating the symbolism and magick of the Talisman pieces with the depth and emotion of my charcoal works.

בשנים האחרונות אני יוצרת בחומרים מגוונים ובטכניקות שונות . חלודות , נייר , חומר, ציור וקולאז' ....ביום שהפכתי להיות אמא, ידעתי שבכל משיכת מכחול, הנחת צבע, חומר, כיסויי וגירוד שכבות....בכולם...אבטא את כמיהתי ותפילתי לעולם טוב יותר.
אני אוספת חומרים מכל מיני מקומות, מהרחוב, מחוף הים, ממזבלות, מהעיר, מהכפר..... ומחברת אותם יחד , כדי ליצור עולמות קסומים וטובים של שלום בין חומרים ,גם אם הם מנוגדים! בעבודתי אני מבטאת תפילה ,כאמא ואישה , לעולם טוב יותר ועל כן , יוצרת , סביבה דמיונית , חדשה ואופטימית , המכילה , תפילה , תקווה .סימבולים וקמעות. לתהליך העבודה שלי חשיבות גדולה ,כמו בטקסיות שבטית ,יש משמעות לאופן הנחת הצבע ,לתנועה ולמגע הבלתי אמצעי עם הבד. אני יוצרת צרופים מחלקים שונים , בצורה ,בטקסטורה ,בצבע ובחומר ,כאשר התוצאה הסופית שמתקבלת, יוצרת שלם חדש ואחר . חיי בארץ, ליד הים, משפיעים מאד על עבודתי גם מבחינה טקסטואלית.... האור והצבע הארץ ישראלי , הם הפאן האמיתי בעבודתי. אני מצרפת ,קו ,מגע ,צורה, אור וצבע לתוך עולם דמיוני וסימבולי ,חדש ושלם יותר, עם הרבה אהבה ותקווה.. ... מוטיב הדמות האנושית מטופל בכל העבודות ,בציור ובאובייקטים , מהמקום שלי , כאם ,בת ואישה ....שם אני מבטאה את האימהות הקדמונית שבי ,אמא אדמה ,אישה בעולם הגברי, פוריות ,נשיות ,מיניות ,שמירה על ההמשכיות ,הצאצאים......וגעגוע ....הטיפול שלי בדימויים ,באמצעות צבע , חומר וצורה ,טומן בחובו ומאפשר לי חופש וכוח ,חיוניות,פשטות וספונטאניות!!!

מייצבי חלל העוסקים בזמן, זכרון, מעברים, קונפליקטים ופערים המשלבים מדיות שונות כגון וידאו ארט, סאונד, פיסול , רדי מייד ואמנות קינטתית.

עירית אפשטיין ציירת המתמחה בצבעי אקריליק ומצליחה להפיק טקסטורות ושכבות בדומה לציור בשמן.

בשנים האחרונות אני מתמקדת בציורי נוף ארץ ישראל. מציירת את נופי ארצנו מתמונות שצילמתי בטיולים רגליים בטבע. אני אוהבת את הטבע, בעיקר בחורף כשמסביב ירוק ופורח. ומים זורמים בנחלים.
ביצירה שלי אני בוחרת לבטא שמחת חיים על ידי בחירת הגוונים והנושאים. אני רוצה להעניק למתבונן חוויה חיובית שמביאה אור. ולהעביר דרך הציורים את השקפת העולם האופטימית שלי שרואה את היש.

הפרויקט נקרא שיקוף, והוא מציג 9 פורטרטים של דורות, סבא אבא ואני, הטכניקה היא בצבעי מים מהתבוננות בתצלומי פספורט ישנים, ואותי מהתבוננות במראה. דרך הדיוקנאות בעצם אני מחפשת את הדנ"א שלי, השורשים שלי, ולכן התמקדתי במשפחה, האזור בו אקבל הכי הרבה גילויים על עצמי דרך השתקפות עולמי במציאות

הפרויקט נקרא 'שיקוף' והוא מציג 9 פורטרטים של דרות, סבא אבא ואני. הטכניקה היא בצבעי מים מהתבוננות בתצלומי פספורט ישנים, ואותי מהתבוננות במראה. דרך הדיוקנאות בעצם אני מחפשת הדנ"א שלי, השורשים שלי, ולכן התמקדתי במשפחה, האזור בו אקבל הכי הרבה גילויים על עצמי דרך השתקפות עולמי במציאות.

מאייר ומעצב בוגר תואר בתקשורת חזותית, יש לי מספר פרוייקטים ויצירות שהייתי שמח להציג - עדיף לצפות בתיק עבודות באתר שלי. העבודות הוצגו כבר בכמה אירועים.

1. הציור המקורי הוא בלי הריבוע באמצע.
4.הציור הוא ציור נוסטלגי של הסדרה טאו טאו. העתקתי אותו מתמונה 5 ושיניתי.

- כתוב מתחת לכל ציור.
הציור המקורי של תמונה 1 זה בלי הריבוע באמצע, ציור 4 הוא ציור נוסטלגי של הסדרה טאו טאו. שבתמונה מספר 5 .. פשוט שיניתי אותו.

עובדת על תערוכה בנושא "מכוער הוא היפה החדש" או "מופת של טעם רע". בתכנון ציור בהשראת תמונות אופנה וסלפי מהאינסטגרם של סלבים בשם עצמם. עוד אין עבודות מוכנות להצגה. אערך לפי תאריך צפוי. תודה

​

היצירות נוצרו כולן בפרץ יצירה בסגר הראשון ,כאשר מצאתי עצמי בתקופת פרידה מאישי ב13 שנים האחרונות,יחד עם יציאה לעצמאות כלכלית בתקופה עם קרקע מאתגרת( קורונה טיים), במהלך ההתמודדות מצאתי מפלט חזרה לנביעת היצירה עוגן מאד נוכח ,גיליתי ועדיין את הכוח הנשי העוצמתי יחד עם עדינות הכרחית להתמודדות עם מצבים שהמציאות הביאה איתה.
הציורים הם בצבעי שמן ורובן מתארות נשים עם עוצמה רכה.
הרצון שלי להוציא אותן לאויר העולם ולא רק למען הריפוי הפרטי שלי מאד נוכח ופעיל,כך שממש אשמח אם אקבל יד תומכת בתהליך היצירה מחוצה לי🙏

הציורים שלי מבטאים את הרגשות שלי ואת מה שקשה לי לומר במילים. ציור זה התרפיה של הנפש בשבילי

רוב העבודות שלי הן אבסטרקטיות שמאפשרות טווח רחב של פרשנויות. ההשראה שלי מגיעה בעיקר מהטבע, מהנופים ומהים. הטכניקות והחומרים שאני עובדת איתם הם אקריליק, צבעי גיר, פחם וצבעי מים.

'הוראות לחיים נורמליים'


נושא התערוכה:
הצעה לתערוכה החוקרת את EDGA (קצה=במשמעות של גבול ) – מחפשת את הקווים המנחים ההוראות הכלליות ששומרות עלינו ששמות לנו גבולות ומאפשרות לנו חיים נורמליים.
התעכבות על חפצי היום יום המאפשרים לנו את השיגרה כביכול, מכוונים, מקלים, שוברים לנו אותה או מעבירים אותה מאיתנו. מהווים את חלק המרכזי של התערוכה.
ויז'ואל (תצוגה)
1) צילומים כקלפי משחק
בתערוכה זו בחרתי להציג סדרה של 8 – 15 דימויים. מותנה בגודל החלל. אשר מודפסים כקלפי משחק. כאשר על כל קלף/צילום מופיעה מילה אשר לא מוסיפה מידע או פרשנות אישית על החפץ. אלא הקבלה חזרה.
המילה מופיעה באותיות קטנות מה שלא מקובל ואינו נכון דקדוקית –
אמצעים אלו מדגישים ומעלים את תפקידם של החפצים -
קלפי המשחק כביכול מאפשרים ליצור זוגות, שלישיות או רביעיות. (לפי בחירת הצופה) .
2) מתלה/שולחן/מיטה
חלק מהדימויים אשתול לתוך למתלה/פיסול/אובייקט מותאם מקום
- לפי גודל חלל התצוגה רדי מייד. מיטה/כיסא מולבן ...

3) פסלי אפוקסי – פסלים של קרנפים כרותי ראש העשויים מאפוקסי.

קולאז'ים מורכבים כולם בפאוור פוינט

פסלי עץ מעץ טיבעי

מתוך פרויקט הגמר - "הולך ונעלם",דיו על נייר.
מדינת ישראל, קיבוץ, ציונות, אידיאולוגיה, שכול שפוצע , דרך ארץ, עבודה פיזית, חיי חממה וחלום שמתנפץ, הם חלק בלתי נפרד מסיפורה של משפחתי. מילדות אני מתבוננת על כאבו של אבי וחשה הזדהות עמוקה עם המשבר המתמשך שהוא עבר, ועם האופן שבו התפרקות הערכים הקיבוצית נחרטה בגופו ובנפשו.
בעבודותיי אני משרטטת קטעי זיכרונות מתוך חיי הקיבוץ, אבני דרך וסימני שייכות. אני מבקשת להיאחז בהם, להחיות את מה שנקבר במרוצת הזמן, לעורר את אותם כוחות מן העבר ולתת להם משמעות ובסיס למי שאני כיום.
העוצמה של הבנייה המשותפת, ההתגייסות וההתמסרות - כל אלו נוכחים בעבודות. עם זאת הדיו שניקווה על הנייר כמו כאב שמתפשט, מטשטש את זהותם של הנופים והדמויות כפרידה מהעבר.

עבודות השרפה גבוה (Stone ware) מפתחת את הכולסטרול שלי...לרוב כלים שימושיים

העבודות נעות בין ציור פיגורטיבי ומופשט גיאומטרי, ומורכבות משכבות עשירות של צבע. הציורים עוסקים בקשר בין חוש המגע לחוש הראייה, בכוונה ליצור תנועה וחושניות דרך משחק של ניגודים בין סדר- אי סדר, גילוי לכיסוי, פנים וחוץ. דגמים מעולם הטקסטיל וצורות אורגניות מהטבע מהווים מקורות השראה ומחקר, תוך חיפוש אחר דימויים פתוחים; כאלה שיוצרים משמעות כפולה ומציעים פרשנויות שונות לצופה.

​