אולפן במכולה - פרק 7 בסדרת הראיונות עם קהילת היוצרים שמשנה את חוקי המשחק

אזור התעשייה המתחדש במעיין צבי, מהווה מצע פורה ליצירה המערבת שימושים מתחומים ובמדיות שונות. זהו הפרק השביעי בסדרת ראיונות אינטימית עם האמנים והיוצרות באיזור.

הפעם קפצנו לבקר את ברק, שבחר להקים את האולפן שלו באיזור התעשייה בזכות הערכים.

אלפי א.נשים רוקדים לצלילי המוזיקה שלו והוא יוצר מוזיקה אצלנו במעיין בתוך מכולה שהסב לאולפן. 

ברק הוא מוזיקאי מחונן ויוצר מפורסם, הוא בסבבי הופעות בארץ ומסביב לעולם באופן בלתי פוסק וכשהוא חוזר הביתה הוא מגיע לאולפן הנייד שלו להמשיך ליצור, לנוח ולפתח פרויקטים נוספים. כאן הוא אומר, הוא מרגיש בבית. 

הי ברק, נעים להכיר, 

אתה טס בכל העולם, איך הגעת אלינו?

מלא זמן חיפשתי לעצמי מקום לעשות בו ״רעש״ שמעתי מחברים שגרים בחוף הכרמל על אזור התעשיה המתחדש משהו כמו שנה לפני המלחמה, אבל בסוף רק בספטמבר 2024 הקמתי את האולפן פה. הבאתי לפה מכולה ישנה ובניתי את האולפן מאפס, מחיתוכים ועד קירות כל מה שאת רואה לפניך, רציתי משהו שיישאר איתי, שאוכל לקחת ממקום למקום בעת הצורך.

אני מביטה סביבי, קשה ממש להאמין שפעם זו היתה מכולה ישנה, המקום נראה כאילו מאז ומעולם היה פה אולפן מקצועי עם מזגן וקירות מבודדים.

אני מסתובב הרבה בעולם ופה באיזור התעשייה, יש קבוצה של אנשים טובים שהם עושים ועובדים, אמנים מסוגים שונים,  יש כל כך הרבה רע מסביב או שטחי ופה מצאתי עומק המשלב אמנות של הכל.

בתמונה, יובל בפעולה. צילום: נטע לי נביא

למה אתה מתכוון אומנות של הכל?

אני לא צריך לצאת לשום מקום, האנשים פה הם סופר מקצועיים.

אני מאמין גדול בשיתופי פעולה, אבל זה חייב להיות סופר מקצועי, הגעתי לפה וראיתי שהכל נמצא פה, כל מה שבניתי זה מתוך שיתופי פעולה עם האנשים שפה, עם אביב מה CNC בנינו את אחד מכלי הנגינה שאני משתמש בהם בהופעות, ואולפנים נוספים.

קירות האולפן עצמו - עשויים מעצים שהבאתי שברק חתך ואת הקייס לכלים מכין יובל שגם עובד איתי בעוד פרויקטים. אביב בנה את הבמה של הפסטיבל האחרון שהופעתי בו ועכשיו בדיוק אנחנו עובדים יחד על שני חדרי אולפן. 

״לאנשים שפה יש ערכים חזקים. בעיני זה הערך המוסף שיש פה, באתי לפה, לאיזור התעשייה וגיליתי שזה אחד המקומות הכי ערכיים שאני מכיר ואני מאד מתחבר לזה.״

בוא נחזור רגע להתחלה, ממתי אתה בעסקי המוזיקה?

מכיתה ג׳, הוא צוחק.

הכריחו אותנו ללמוד כלי ואני בחרתי בדרבוקה, הייתי כל כך גרוע בזה, לא הצלחתי לנגן אבל זה גרם לי להמשיך להתאמן עד שנהייתי הכי טוב בזה, ניגנתי על מלא כלים, תופים, גיטרה, בס, פסנתר, קלרינט. 

בעיקר הייתי מתופף כזה עד גיל 27 אבל עסקית הבנתי שכמתופף או שאני משקיע את כולי או שאני משחרר. רק בגיל מאוחר יותר התחלתי באמת להקשיב למוזיקה ולהבין את הפן שהוא לא של הנגן, שם החלטתי לעשות שינוי כיוון ולהתחיל להפיק מוזיקה אלקטרונית.

״אם אני רוצה להפיק מוזיקה הכי מקצועי, אני צריך לדעת לנגן על כמה כלים״

הייתי גם מפיק מוזיקה אלקטרונית וגם מופיע בלייב, היתה לי להקה והופענו בכל העולם אבל אז הגיעה הקורונה ואני לא צריך לספר לך מה קרה בעולם ההופעות והמוזיקה, הכל קרס לגמרי.

אז החלטתי שאני פורש. 

הכל קרס והכל קרה..:)

כן, עד לפני הקורונה אף פעם לא היתה לי את המחשבה – ״מה קורה אם הכל עוצר?״

מתוך הקריסה הזו רציתי להפסיק להופיע, לנגן, לקחת חלק בכל העולם הזה של המוזיקה וההופעות,

אבל המוזיקה משכה אותי אליה שוב, הפעם בכובע אחר ומתוך המשבר הזה של הקורונה הבנתי מה אני צריך לעשות.

אתה גר בחוף הכרמל ומחובר לקהילה המקומית יש לך איזה טיפ לסיום?

רחוב היוצרים, סטודיו ובתי מלאכה מכל כיוון צילום: נטע לי נביא

אני רוצה לדבר על יצירה ושיתוף פעולה עם בעלי מקצוע הטובים בתחומם.

זה אולי לא מונגש מספיק אבל תדעו שפה, במעיין זה מקום של יוצרים מקצועיים – יש לכם פה את כל מה שאתם צריכים, יש פה קרפטרס (crafters) ואמנים, נגרות וזכוכית ומייקרס ואפשר לבוא לעשות ולבנות פרויקטים מדהימים עם היוצרים כאן.

תודה רבה